גן העדן ועונשו

03/01/2019
גרינגו אמריקה

 כותבת הבלוג :
אורית נאמן
שמי אורית נאמן, אני בת 34, מחולון, מהנדסת תוכנה במקצועי.
לאחר שסיימתי תואר שני החלטתי לקחת חופשה ארוכה...

  

12/5/08                                                                                                                                

                                           גן העדן ועונשו    


אז מיציתי את סנטה קרוז, את הערסל ואת הטוקאנים, ואז התחלתי לייגע את מוחי במחשבות של לאן בעצם אני ממשיכה מכאן?
 
שני חבר`ה ישראלים שפגשתי, ושאיתם אני עוד צריכה לסגור חשבון, המליצו לי על חווה אורגאנית בשם "גן העדן של ג`ינג`ר". הדיל כלל לינה, ארוחת בוקר וארוחת צהרים ב - 33 שקלים בלבד. הפרוספקט נראה מפתה והבטיח אוכל אורגני, אפשרות ללמוד איך להכין מאכלים שונים ולפגוש אנשים מכל העולם, לעזור בגינה, לשמוע מוסיקה מקורית, ולהתקלח במים שמחוממים בעצי הסקה. מה כבר יכול להיות רע בזה?
פחחח.
 
לקחתי מונית עם נהג מופרע שהקפיד לנסוע בנתיב השמאלי בלבד ולא להסתכל על הכביש. ישבתי שעה וחצי אחוזת חרדה ובמוחי המחשבה שאין שום דבר הירואי בליהרג באמצע כלום, שאפילו לא קוראים לו דרך המוות.
 
עבריין התנועה הוריד אותי באמצע שום מקום. והורה לי לחצות גשר מתנדנד מעל מים סוערים. החשיכה היתה מוחלטת. מזל שהיה לי פנס. התנדנדתי על הגשר והלכתי בשביל צר עד שהגעתי לבקתה, שם פגשתי את הזוג המארח, סול וכריסטובל. היא בוליביאנית. הוא אמריקאי במקור. הם חיים כאן ומגדלים את בתם ג`ינג`ר המתוקה ואת שני בניו של כריסטובל. איתי היה שם רק עוד תייר אחד מאנגליה, שעזב למחרת היום.
טוב, עכשיו זו רק אני. נשתדל ליהנות מזה.

המיטה שלי היתה מורכבת ממזרון בעליית גג מאובקת ותו לא. השירותים שכנו בחוץ, והיו למעשה לא יותר ממשטח עץ שבאמצעיתו חור ומתחתיו דלי. הלילה היה רווי יתושים והיום היה מלא זבובי חול - חרקים קטנים, כתומים ורעים, שמעופפים באלפיהם ומשאירים עקיצות שנשארות (ומגרדות) עד קץ כל הדורות. אז כן, לבשתי חולצה ארוכה (והיה חם בטירוף), אבל איך זה עזר לי בדיוק כשהצוואר וכפות הידיים היו חשופים (ולשם בדיוק הם כיוונו)???
 
אז האמת היא שהאוכל היה באמת מעולה. לארוחת הבוקר סול הכינה פנקייקים ומעליהם סירופ אורגני העשוי מקני סוכר. אלוהי. פשוט אלוהי. הבת הקטנה שלה התרוצצה בכל מקום, מלהגת בספרדית ובאנגלית, וסוחטת חיוכים מכל מי שבקרבתה.
אחרי הארוחה השתרעתי על הערסל וקראתי ספר. אבל מנוחתי לא ארכה יותר מדי. בצהרים חזרו הילדים מבית הספר ובאו לשאול אותי אם אני רוצה לבוא לגינה.
כן. גינה. בטח. למה לא?
רק שלא ציפיתי לכך שהם יקחו מעדרים וישאלו אם אני רוצה לעזור להם.
טוב, ילדים, לא נעים לסרב.
והנה אני. עומדת בחום הלוהט, לבושה ארוך מכף רגל ועד ראש, מסביבי חרקים אינספור בעלי מומחיות בלחימה ביעד מבוצר, ואני עודרת. באדמה. עודרת! אני!!!
בעוד אני מייגעת את מוחי לחשוב איך אני בורחת משני התחמנים הקטנים, קרה נס והמעדר שלי נשבר. אני מנצלת את אלמנט ההפתעה ועוזבת את הילדים לנפשם. נשבר המעדר. מה אני אשמה?
 
ארוחת הצהרים היתה מצוינת אף היא, ולאחריה נשארתי לעזור לסול להכין לחם. סוף סוף אפשר ללמוד כאן משהו. אבל למגינת ליבי היא הכינה את הבצק מראש, כך שכל שנשאר לי לעשות הוא לגלגל אותו ללחמניות.
כשסיימנו, היא אמרה שהיא רוצה לזרוע תירס בגינה ואם אני רוצה להצטרף אליה.
 
לזרוע? כן. בטח. נשמע סבבה.
 
רק מה? שלפני שזורעים צריך גם לעדור, לא ככה?
ושוב מצאתי את עצמי עומדת שם עם מעדר ושוברת את הגב. מה לעזאזל קורה פה? לאן הגעתי??? סול מבחינה בתפוקתי הדלה ושואלת אם אני רוצה לעזור לילדים להשקות את הגינה. להשקות זה נחמד. בסדר.
 
הצעיר מבין הילדים נותן לי שני דליים ולוקח אותי לנחל, שם אנחנו ממלאים מים, חוזרים לגינה ומשקים. עוד סיבוב. דליים. נחל. השקייה, ואז, בלי בושה, מורה לי הפושטק הקטן להמשיך ללכת לנחל בלעדיו, והוא יישאר, יחכה לי וישקה עם המים שאני הבאתי. לא פחות.
 
לקח לי דקה בדיוק להבין מה קורה פה, ואז הודעתי לנצלן הקטן שאני פורשת וחוזרת לבית. כן ילד, לא ילד. הודות להתנהגות שלו הוא ייאלץ לעשות עכשיו הכל לבד.
רבאק. זה שאני לא בוליביאנית לא אומר שאני טיפשה.
 
למחרת בארוחת הבוקר הודעתי שאני עוזבת, לא לפני שפרעושי, יתושי וזבובי החול של גן העדן ערכו לי מסיבת פרידה. כשהלכתי עם המוצ`ילה הענקית על הגב בשביל המוביל חזרה לכביש הרגשתי כאילו אני עוברת בשערי הבקו"ם ויוצאת לחופשי.
 
האוטובוס היה קטנטן ומפוצץ, אבל לא ממש היה איכפת לי לשבת על הרצפה ולהידחק בין בוליביאנים. העיקר לברוח מהמקום הזה.
 
ואז, אחרי שעת נסיעה, הגעתי לסמאיפטה.
ואז הבנתי מה זה גן עדן אמיתי.

עזרנו לכם? הזמינו אותנו לקפה

הזמינו אותי לקפה

עזרנו לכם? הזמינו אותנו לקפה

הזמינו אותי לקפה

עשיתם ביטוח נסיעות לדרום אמריקה?

קבלו שיחת ייעוץ חינם!

מחפשים מלון בדרום אמריקה?

קבלו הצעות מחיר ישירות למייל

תגובה חדשה

חחח, אופייני לבוליביה

ירון

13/05/2008

עשיתם ביטוח נסיעות לדרום אמריקה?

קבלו שיחת ייעוץ חינם!