כבר חודש

03/01/2019
גרינגו אמריקה

 כותבת הבלוג :
אורית נאמן
שמי אורית נאמן, אני בת 34, מחולון, מהנדסת תוכנה במקצועי.
לאחר שסיימתי תואר שני החלטתי לקחת חופשה ארוכה...

  

21/11/07                                                                                                                                

                                    כבר חודש                                    



כבר חודש שכל רכושי עלי אדמות נמצא בתרמיל 65 ליטר. כבר חודש שאני לא עובדת, וזה אפילו לא מרגיש מוזר. כבר חודש שבו אני פוגשת מישהו אחר בכל יום, עוברת ממקום למקום, נודדת, מתרגלת למקום חדש ואז אורזת ונוסעת שוב. כבר חודש שאני שומרת על החפצים שלי מכל משמר ועוברת התקפי לב קטנים בכל פעם שאני לא מוצאת את הדרכון או המצלמה.
כבר חודש שאני חוצה כבישים כמו חתול שלוקח את ההימור של חייו.

כבר חודש שאני נהנית מהעצמאות המוחלטת שנותן לי הלבד ומהאופציה להכיר תמיד אנשים שאיתם אמשיך הלאה. כבר חודש שאני פוגשת ישראלים בלי סוף, אבל לפעמים חורגת מהמסלול הנורמטיבי, ומגלה שגם הגויים הם בני אדם. כבר חודש שאני נחשפת לאנשים מכל העולם שבטוחים שאצלנו בארץ יש מלחמה, ומנסה לדבר ספרדית יום אחרי יום כדי להבין שזה ממש לא פשוט ללמוד שפה חדשה.

כבר חודש שאני לובשת את אותם בגדים שארזתי בלילה אחד בארץ. כבר חודש שאני מגיעה למסיבות עם נעלי הרים, נשבעת שמחר אני קונה לי משהו נורמלי ללבוש, ואז מגלה שלא נשאר לי עבורו מקום בתיק. כבר חודש שאני רוצה לספר את הקצוות בשיער, ואז נכנסת למספרה, מהנהנת בראש כשהספר מסביר לי משהו בספרדית, ומקללת אותו ואת האמא שלו ביום שאחרי.

כבר חודש שאני ישנה בכל לילה עם אנשים אחרים בחדר. כבר חודש שאני בלי הרכב הצמוד שלי, ונוסעת במוניות ורכבות ואוטובוסים. כבר חודש שאני בלי החברים שלי, ועם אלוהים חדש שקוראים לו אינטרנט, שמזכיר לי בכל פעם שעוד לא שכחו אותי בבית ושיש לי לאן לחזור.

כבר חודש שאני לא זוכרת מה זה להתקלח יחפה, ללבוש שמלה ועקבים, לרקוד סלסה, לרכוב על אופניים אמיתיים, לישון באותה מיטה יותר מכמה לילות רצופים, להיות בעלת חדר משלי, דירה משלי, ולהיכנס למסעדה בלי להסתכל במילון כדי להבין איזו חיה עלולה להיכנס לי לפה אם אזמין את הדבר הלא נכון.

כבר חודש שאני אוכלת גלידות מדהימות (וכבר כמה ימים שאני בגמילה), ופיצות ואמפנדס וסטייקים, ומנגד הולכת שעות ברגל, ועושה ניווטים ברחובות ומתברברת ולומדת מפות בעל פה.

כבר חודש שאני רחוקה מהכל, מכולם, ומדברת עם אמא דרך תוכנה במחשב. חודש של געגועים. למשפחה, לחברים, ולארץ שרק פה למדתי להעריך ולהתגעגע אליה.

כבר חודש שלם עבר עלי כאן. הכל חדש. מדהים. לא דומה לשום דבר שהכרתי, ועם זאת, עדיין לא ממש מרגיש כמו הטיול הגדול.

כנראה שהוא צריך להימשך הרבה יותר מחודש כדי להיות כזה.

עזרנו לכם? הזמינו אותנו לקפה

הזמינו אותי לקפה

עזרנו לכם? הזמינו אותנו לקפה

הזמינו אותי לקפה

עשיתם ביטוח נסיעות לדרום אמריקה?

קבלו שיחת ייעוץ חינם!

מחפשים מלון בדרום אמריקה?

קבלו הצעות מחיר ישירות למייל

תגובה חדשה

עשיתם ביטוח נסיעות לדרום אמריקה?

קבלו שיחת ייעוץ חינם!