גרוטאות, בהמות, סרסורים ויצאניות

03/01/2019
גרינגו אמריקה

 כותבת הבלוג :
אורית נאמן
שמי אורית נאמן, אני בת 34, מחולון, מהנדסת תוכנה במקצועי.
לאחר שסיימתי תואר שני החלטתי לקחת חופשה ארוכה...

  

16/11/07                                                                                                                                

                 גרוטאות, בהמות, סרסורים ויצאניות                                    



כבר כמה ימים שאני בסלטה. כחלק מחגיגות הפז"מ עברתי מאולם הספורט שישנתי בו לחדר קטן יותר עם עוד שלושה בנים (גיל 22 שולטטט!) והתחלתי לטייל.
בתור התחלה נסעתי עם דימה וירדן לסן לורנצו, עיירה יפהפיה במרחק 20 דקות נסיעה מסלטה.

החלטנו לשכור אופניים.
פחחח... אופניים...
חתיכת ברזל חלוד עם משהו שהתיימר להיות גלגלים. בעל הילוך אחד בלבד וללא שום דבר שנראה כמו איזשהו בולם של איזשהו זעזוע.
אז אני בטוחה שבקרב הרוכבים המזוכיסטים חובבי הרכיבה האנאלית ללא ההילוכים (הקרויים בפי העם "קהילת הסינגל ספיד") הייתי זוכה למקום של כבוד, אבל האמת הכואבת היא שהישבן שלי היה שמח מאד להחליף את המקום ולוותר על הכבוד.
טוב. התחלנו לרכוב.
זאת אומרת לטפס.
עליית כביש. בת זונה.
כמו לסחוב טנק בלי שרשרת במעלה ההר.
אחרי 500 מטר ירדן פרשה. האגו של דימה ושלי לא נתן לנו ללכת בעקבותיה והמשכנו להתנשף כדי לראות מי יישבר ראשון.
אחרי עוד 500 מטר נתפסה לדימה הפנימית בברקס האחורי. משהו הזוי לחלוטין שלא הצלחנו לשחרר. חזרנו חזרה (אני צוהלת בירידה. הוא גורר את אופניו בזעף). הסברנו את המצב לבחור שהשכיר לנו את האופניים ("ביסיקלטה מוי מאל"), קיבלנו את הכסף בחזרה והלכנו לרכוב על סוסים.
קיבלתי סוס לבן, יפה. התיישבתי עליו מאושרת ונתתי מזור לשריריי הדואבים.
רכבנו לנו בסבבה. היה ממש נחמד. נוף יפה. פסטורלי כזה.
זאת אומרת, עד שהבהמה החליט לזרוק אותי מעליו.
עוד גבר מצוי. ידעתי שלא הייתי צריכה ללטף אותו כבר על ההתחלה.
 
                                   אופניים, סלטה
                                                                   אני והגרואטה
השלב הבא - טיול לקפאצ`טה.
לא , זאת לא קללה. זו עיר שמרוחקת 3 שעות נסיעה מסלטה. היינו חמישה והחלטנו לשכור רכב, לנסוע לשם ולעשות טיול רגלי בסביבה.
הבחור מחברת ההשכרה הגיע להוסטל. מסתבר שהאנאלפבית לא יודע מילה בעברית, שלא לדבר על אנגלית, אבל גם עם הספרדית הרצוצה שבפי ניתן היה להבין שהחוזה זוועתי למדי. מסתבר שעל כל שריטה קטנה ברכב ניאלץ לשלם סכום שיגמור לנו את הטיול במיידי (זאת אומרת, לילדים. אני מה איכפת לי? עוד מעט פיצויים). דימה ישב מולו וניסה להוציא ממנו הודאה בעובדה שהוא סרסור, בעוד אני מנסה לשמור על ארשת רצינית ולהבין מרועה הזונות כמה נשלם אם נהרוס כליל את הרכב (10,000 ש"ח, למי שמתעניין).

שש וחצי בבוקר. אני על ההגה. הדרך היתה מדהימה. חבל שרק אני נהניתי ממנה. מדי פעם תהיתי אם כדאי לבדוק דופק לארבע הגופות פעורות הפה שהיו שרועות איתי באוטו, אבל הנחירות הרגיעו אותי. 

הגענו לקפאצ`טה אחרי ארבע שעות נסיעה, אכלנו ארוחת בוקר במאפיה שנטע-לי היתה שמחה להישאר בה למשך שארית חייה, ואח"כ שמנו פעמינו ליקב הסמוך. עשו לנו סיור והסבירו לנו על דרך ייצור היין. חבל רק שהכל היה בספרדית ולא הבנו כלום, אבל ברגע שהזמינו אותנו לטעום מהיינות כבר הבנו כל מילה. הייתי מתארת עד כמה היינות משובחים, אבל אני כל כך בורה בעניינים האלה שהיו יכולים מבחינתי להכניס פנימה את יין הפטישים של הצבא והייתי מהנהנת בראש ומשכרת את עצמי לדעת.

אח"כ יצאנו לטיול רגלי של שלוש שעות לאורך נהר הקולורדו המקומי. ראינו מפל קטן. לאחריו אמור היה להיות עוד מפל גדול. כשהסתכלתי על קיר הטיפוס בדרך אליו החלטתי שכדאי שאשאר בחיים כדי לכתוב על זה בבלוג, וצפיתי בעידו ונטע-לי מנסים לבדוק אם 669 יצליחו להגיע גם לחור הזה.

                             
                                                                אני והח’ברה 1

סיימנו את ההליכה מורעבים. חזרנו לעיר והלכנו למסעדה הראשונה שראינו.
טעות! טעות! טעות!
לאחר חילופי דברים עם המלצרית, התרשמנו עמוקות מהעובדה שהבחורה מצליחה עדיין לתפקד עם תא המוח הבודד שמופקד אצלה על תהליכי החשיבה. ואני שואלת - כמה פעמים צריך להגיד לבנאדם להביא את הפאקינג אמפנדס לפני האוכל??? ועוד בספרדית!!! (בעברית, לעומת זאת, הטחנו בפניה במה היא עוסקת בלילות).
האמפנדס הגיעו לאחר חצי שעה של המתנה, יחד עם שאר האוכל (אם כך אפשר לקרוא לגושים האורגניים שעיטרו את הצלחות שלנו). גם מתוך הרעב הגדול שהיינו שרויים בו יכולנו לספר למלצרית שהיא והטבחית כנראה עובדות יחד באותה צומת רחובות. בחשבון חייבו אותנו על מנה נוספת, וחוסר האונים ששרר על פניה של הבחורה בקופה כשניסתה לעשות את תרגיל החיסור המסובך, גרם לנו לתהות אם מה שיש למלצרית שלנו הוא מדבק, ולברוח משם.

                         
                                                                אני והח’ברה 2

הגענו חזרה לסלטה בזמן שיא (הודות לעידו שנהג, והחליט לבצע מבחן דרכים לרכב השכור שלנו). החזרנו את הרכב לסרסור ונשמנו לרווחה כשהוא אישר שהכל בסדר.

אולי כדאי לעשות לו היכרות עם הנפקנית מקפאצ`טה, שיפתחו ביחד ביזנס או משהו

עזרנו לכם? הזמינו אותנו לקפה

הזמינו אותי לקפה

עזרנו לכם? הזמינו אותנו לקפה

הזמינו אותי לקפה

עשיתם ביטוח נסיעות לדרום אמריקה?

קבלו שיחת ייעוץ חינם!

מחפשים מלון בדרום אמריקה?

קבלו הצעות מחיר ישירות למייל

תגובה חדשה

עשיתם ביטוח נסיעות לדרום אמריקה?

קבלו שיחת ייעוץ חינם!