לה בוקה, סן תלמו ויונה אחת חצופה

03/01/2019
גרינגו אמריקה

כותבת הבלוג :
אורית נאמן
שמי אורית נאמן, אני בת 34, מחולון, מהנדסת תוכנה במקצועי.
לאחר שסיימתי תואר שני החלטתי לקחת חופשה ארוכה...

  
28/10/07                                                                                                                                

                  לה בוקה, סן תלמו ויונה אחת חצופה                                 



אתמול, אחרי השיעור בספרדית, הלכתי לטייל בלה בוקה. היה מזג אוויר מושלם, ואני לבשתי חולצה בלי שרוולים וסנדלי שורש. אחלה.
 
לה בוקה (בעברית: הפה) היא שכונה בחלק המזרחי של בואנוס איירס, הממוקמת ליד הנמל הישן. היא נבנתה ע"י מהגרים איטלקיים שהגיעו מגיניאה. זוהי אחת השכונות העניות בעיר, והאטרקציה העיקרית בה היא הבתים הצבעוניים.
אז הסתובבתי לי בשכונה, צילמתי כמה בתים, ראיתי כמה ציורים ותרתי אחר מסעדה שתשביע את רעבוני. בסוף התיישבתי במסעדה שכללה מופע טנגו והזמנתי רביולי גבינות ברוטב רוז`ה.

                                            לה בוקה , בואנוס איירס
                                                                        שכונת לה בוקה
אוקיי.
וואו.
במילה אחת - א-ל-ו-ה-י!!!
אין ספק שהם יודעים איך להכין כאן רביולי. פשוט סוף הדרך.
ואז, ללא שום התראה מוקדמת, השמים התכסו עננים והתחילה רוח מבשרת רעות. התקפלתי והתחלתי לחפש אחר קולקטיבו שיקח אותי הביתה. לא היה לי מושג איפה זה אבל הספרדית הרצוצה שלי עשתה את טנגו ארגנטינהשלה, עליתי לקו בנטי קווטרו (24) ואז התחיל הגשם האמיתי.
רבאק. מה זה הדבר הזה? לפני שתי שניות היה אביבי ופתאום חורף? בארץ בחיים לא היו נותנים לזה לקרות.
מכיוון שכידוע, לא נסעתי כבר שנים באוטובוס, פספסתי את החלק בו אמורים ללחוץ על הכפתור שאומר לנהג לעצור, והוא באדיבותו לקח אותי עוד כמה רחובות מעבר לזה שהייתי באמת צריכה.
ביום רגיל אין עם זה בעיה, אבל בגשם שוטף???
הגעתי למסקנה שהחולצה בלי השרוולים והסנדלים הם קצת פחות נוחים כשנאלצים לכתת רגליים בשלוליות ובקור. הביתה. מקלחת. מכאן אני לא יוצאת היום.
 
היום הלכתי לשיעור השלישי והאחרון אצל סבינה, ואח"כ הלכתי להסתובב בשכונת סן תלמו.
 
סן תלמו היא בירת הטנגו של בואנוס איירס. בעבר, מחירי השכירות בה היו נמוכים ומשכו אליה אמנים, אבל המחירים עלו, והיום יש בה יותר בוטיקים מחדרי סטודיו. בשנת 1870 החלה סדרת מגיפות שנמשכה על פני 20 שנה והבריחה את העשירים צפונה. בתים רבים חולקו והפכו למקלטים עבור מהגרים.
 
אז קניתי אמפנדס שווים ומים מינרליים מהרי האנדים והלכתי לטייל בין החנויות. עתיקות, בגדים. הכל די יקר האמת.
בשלב מסוים החלטתי שהגיע הזמן לנסות את הגלידה המקומית ששמעתי עליה נפלאות. התיישבתי בפלאזה והזמנתי.
הגיע משהו שנראה כמו גלידה, ועורר בי געגועים נוגים לגושי הקרח הקפואים בקרטון שההורים שלי היו קונים הביתה כשהיינו ילדים. מה זה הגועל נפש הזה???
כנקמה נשארתי שם שעה תוך כדי קריאה של הלונלי פלנט וצפיה במופע טנגו. אח"כ נכנסתי לכנסיה לכפר על חטאיי וצפיתי בישו הצלוב, מבט מעונה על פניו וכולו אומר סבל. מאז הבשורה ע"פ סאראמגו אני חשה חיבה מסוימת לבחור הזה שסיים את חייו ממוסמר לכמה פיסות עץ. חבל עליו. היום היינו נוקטים איתו בשיטות הרבה יותר הומניות.
 
כשהגעתי ל"פלאזה דה מיו" קניתי גרגרי תירס בחצי פזו והאכלתי את היונים. הן היו מאד מרוצות מהעניין והקיפו אותי בהמוניהן. בשלב מסויים הן התנחלו לי על הידיים, הכתפיים והראש ואני נשאתי תפילה חרישית לאלוהי היונים שאחת מהן לא תטעה ותחשוב שהכתפיים שלי הן שירותים ציבוריים. לשמחתי ניצלתי בעור שיניי, וכשיצאתי לי מהפלאזה שמחה וטובת לב לכיוון הרכבת התחתית, איזו בת יונה אחת קלעה עלי בול מהעץ.
קללה. מגבון לח, ורכבת תחתית שלקחה אותי היישר (טוב, אחרי התברברות קלה) לבית של מרתה ואלברטו.
 
בתחילת השבוע אני עוזבת את הקן. מבטיחה.

עזרנו לכם? הזמינו אותנו לקפה

הזמינו אותי לקפה

עזרנו לכם? הזמינו אותנו לקפה

הזמינו אותי לקפה

אין לכם ביטוח לדרום אמריקה?

קבלו שיחת ייעוץ חינם!

מחפשים מלון בדרום אמריקה?

קבלו הצעות מחיר ישירות למייל

תגובה חדשה

ליומניסתית הותיקה

hana

29.06.2008

בכייף,בכייף, לקרוא את היומנים שאת כותבת .... הצעתי לך בתגובות הקודמות שלי שתכתבי ספר על מסעך את מרתקת בכתיבתך ... כאחת שחזרה מדרום אמריקה לפני חצי שנה אני מתגעגעת .. בעלי טייל חצי שנה ואני הצטרפתי לחודשיים האחרונים ברגשות מעורבים .... פשוט לא רציתי לחזור לארץ.... ואם הייתי יודעת למה אני נוסעת הייתי נוסעת לתקופה ארוכה יותר.. למרות שהשארנו בארץ נכדים... ולצערי עדיין עובדת אני עוד אחזור לשם רק חבל שהיא כל כך רחוקה.

אין לכם ביטוח לדרום אמריקה?

קבלו שיחת ייעוץ חינם!