מקסיקו!

                                   

                                          מקסיקו!
                    

זה התחיל במקסיקו סיטי. DF! שלושה חודשים של עבודה מלוכלכת בעגלות ים המלח. אומרים שזו עבודה נפשית קשה מאוד, ובזה אם להודות באמת- צדקו. ברגע שיצאתי במקסיקו משדה התעופה לכיוון העיר, נכנסתי להלם תרבות מטורף. בשלושת החודשים בהם עבדתי, נתקלתי בהרבה עוני שקרע את ליבי.
הנסיעות במטרו גילו לי זוועות חדשות. אלפי עיוורים שמתרימים עם ילקוטים בעלי טייפ, שירים קלאסיים, מודרנים, חדשנים וישנים על מנת להשמיע לנוסעים אילו דיסקים הם מוכנים למכור להם ולו רק ב-10 פזו. נאדה. שלושה שקלים בערך. בן אדם שקופץ על שטיח זכוכיות ושולח את ילדתו הקטנה ללכת לבקש כסף מהנוסעים על זה שאבא פתח את גבו וכרגע הוא מדמם בשביל פזו תמים. וברחוב אמא עם שלושה תינוקות מורעבים מחכה למטבע או שניים בשביל להאכיל את גוזליה. מחזה מזעזע. אישית, לא התחברתי למקסיקו סיטי. אין לה הרבה להציע. הנופים משעממים, הפירמידות חוזרות על עצמן. האומנות שוברת את הלב. הרוכלים מוכרים לכם ומוכנים לתת לכם במינימום כספיכם עבודה שהכינו- והעבודות מדהימות! שזה פשוט שובר את הלב.  על העגלות אני לא אדבר. מה שבטוח- זה עסק מגעיל. לא מצטערת שעשיתי זאת אבל בהחלט לא ממליצה גם להתחיל. תימנעו!

                     
                                                                                   מקסיקו סיטי


שלושה חודשים ארוכים, ביניהם יש את חנוכה, והכי חשוב- את היומולדת שלי(24), פעם ראשונה בלי הבית. (הזלתי דמעה), תמו להם סוף סוף. התחלנו בטיול המיועד(אני, כרמית, מארי ונועה). התחלנו בצפון.

אקפולקו, נהניתי מכל רגע. הרבה אנשים לא אוהבים, מפחדים מהאלימות, אך אנחנו לא הרגשנו בה כלל. 


                                         אקפולקו

האטרקציה הראשונה הייתה קופצי הצוקים. חיכינו בלהט לאמריקאים שזופים, בלונדיניים, עיניים כחולות, וחיכינו זמן מה! לפתע נכנסת שורה של בחורים בגילאים שונים, לבושים בגד ים תחתון, הולכים לכיוון המים. מסתכלות אחת על השנייה, בולעות את הרוק- איפה החתיכים שלנו?? טוב, נו. אחד אחד בתורו הם קופצים למים ומתחילים לטפס על צוק ענק. ללא חבלים, ללא עזרה כלשהיא! רק ידיים ורגליים. וואו. מחזה מרהיב. אחד, אחד בתורו קפץ למים והמראה היה מדהים. הם לא סתם קפצו מלמעלה. הם פרשו ידיים, כמו ציפורים חופשיות ופשוט ניתרו עם כיוון הראש לתוך הים. יצא לנו לדבר עם אחד הקופצים, בחור חמוד בשם פרננדו. באותו ערב הלכנו לקרוע את אחד המועדונים (פרדיסו), כמובן, עשינו את שלנו והצגנו את בנות ישראל היפות וכולם ידעו ש- ישראל איז אין דה האוססססס בייבה! בהיותי שותה משקה אלכוהולי כלשהוא, מגיע לו פרננדו, קופץ הצוקים למעדון, והופ- מצאתי לי חבר חדש! לפני שאעזוב את אקפולקו, לא אמנע מלספר לכם שהילדים שנוהגים באוטובוסים, שמים למען יצרמו אוזניכם מוזיקת רגאטון בשיא הווליום- נהניתי מאוד!

מאקפולקו קפצנו לשכן(7 שעות) פוארטו אסקונדידו(הנמל המתחבא). אישית, לא התלהבתי מהמקום, אני רק זוכרת את גלי הענק שקיבלו אותנו בים הרחב, ונבהלתי כהוגן! על פוארטו אסקונדידו אין לי הרבה מה להרחיב, נחמד ותו- לא.

משם עברנו לסן כריסטובל! הו! סן כריסטובל היא עיירה חביבה, מלאה תיירים מכל חור בעולם, החל מטף עד זקן. יש הרגשה טובה, שלווה מסויימת. רק שלי- השלווה הסתיימה פחות או יותר מאז המקום הזה. קלקולי- קיבה מפה ועד ההודעה החדשה. ראו- הוזהרתם. (לגבי מסעדה לבנונית באזור- ארבע בנות, אכלנו שם. יום למחרת- כולנו מקיאות סלאש משלשלות). סן כריסטובל אותנטית, אנשים מסבירי פנים, חביב מאוד. הטיילת נעימה. מומלץ!

משם אני וכרמית נפרדות מ-2 חברותינו( מארי ונעה המשיכו ישירות לקאריביים), ונסענו לפלאנקה! בפלאנקה לא נשארנו יותר מדי (גם עקב קלקול הקיבה החמור שקיבלתי) ונסענו לג'ונגל "אל פאנצ'ן". ג'ונגל עם אווירה מקסימה, אומנם חיות לא פגשנו שם, אבל המסעדה בבעלות "משה", בעלים מארה"ב- לא יהודי ( מקסים מאוד), במסעדה  יש הופעות חיות, הופעות אש והכי חשוב- האוכל נעים לחך והחך נעים לאכול! אש! דרך שם יצאנו לנסיעה של אגואה אסול, מפלים חביבים ויפים, יפה לצילום. יש גם את הפירמידות הקטנות, טיפה מאוס לטעמי כל עניין הפירמידות- אבל זה עניין של טעם. מפלאנקה נסענו ישר למרידה.

                     
                                                                                   פוארטו אסקונדידו

                     
                                                                                   סן כריסטובל

מרידה היא עוד עיר מקסימה, די שונה מכל המקומות שהיינו בהם- מבחינת אנשים. הרגשה של איחוד ונעימות, אישית התחברתי יפה למקום. נעים, שלווה, קצב, הכל. רוקדים ברחובות החל משעות הערב. אותנטי ויפה. ממרידה נסענו ב"קולקטיבו" (הסעה מאספת) לים הצמוד- פרוגרסו. חוף נחמד, היינו קצת המומות מהתרבות, כי כשהורדנו את הבגדים ונשארנו עם הבגד ים, קלטנו אחרי 10 דקות בערך, ששאר האנשים בחוף נכנסים ו/או משתזפים עם בגדים. שם לא נהוג להיות בבגד-ים וכשקלטו את שתי הבחורות הנועזות האלה, רצו אלינו משפחה שנראתה לנו די מקסימה בהתחלה, אבל הציקו לנו נורא, הצטלמנו איתם בשלושים זוויות שונות ואמרו לנו שאנחנו נורא יפות בשעתיים וחצי הבאות. המזח מדהים וחוצה את הים מרוב שהוא כל כך ענק! משהו משגע! וזהו. ממרידה הגיעה השעה המיוחלת. אוטובוס ישירות לפלאיה דל כרמן (הקאריביים). בהמשך פלאיה נהייתה מקור הבילוי המועדף עליי, והתאהבתי בה. אפשר לשרוף שם שנים, שלא לדבר על להיות שם לעד. וואו , פלאיה!!!

                     
                                                                                   אגואה אזול

                     
                                                                               קרנבל במרידה

                     
                                                                      הכיכר במרידה מלאה בפסלים חיים


פלאיה דל כרמן! מאיפה להתחיל?? מה אין שם? שווקים על הטיילת, חנויות, חוף מדהיייים, חיי לילה מטורפים (כניסה+ שתייה כל הלילה לנשים חינם), חתיכים, חתיכות, אוכל טוב, אטרקציות מעולות (xel- ha)"של-הא". פשוט גן עדן למי שבא לנפוש. צעירים, מבוגרים, לא חשוב!!! פשוט כיף חיים ענק. התכנון היה לרבוץ רק 3 ימים, אומנם נשארנו כשבוע ובהמשך הטיול חזרנו לשם עוד פעמיים!! אחת האטרקציות המשגעות שעשינו ומומלצת ביותר היא "של-הא"! (xel-ha) הוא פארק מים טבעי וענק! גן עדן בהתגלמותו. בפארק יש שנורקלים (מדהיייים), פגשנו דגים מכל הצבעים, חתול ים ענק, פשוט משגע. בנפרד יש גם שחיה עם דולפינים (יקר), אומגות על הים, בקיצור משהו משהו! צילומים עם תוכים, יש אזור ע-נ-ק של דקלים עליהם תלויים מאות של ערסלים. גן עדן כבר אמרתי??? החלק הכי מעניין לישראלים שבינינו- יש שתי מסעדות בופה, הכל כלול! בשר, חלב,דגים, קפה, מיץ, שוקו, אלכוהול, צמחונים, עוגות, גלידות...לא טעים? תזרוק, תביא אחר וכן הלאה. בקיצור אל תפסיקו להעמיס! שילמתם מספיק!( בסביבות 90 דולר). בפלאיה דל כרמן השכרנו ג'יפ (לא יקר בכלל!), היה מעולה, אומנם תפס אותנו מזג אוויר זיפת, אבל וואו! מפלאיה עברנו ל-קנקון המפורסמת!                                                                   

                     
                                                                                     מדהים!

                     
                                                                                     של הא

בקנקון תפסנו הוסטל באזור הפחות מתוייר (סנטרו), בשביל לחסוך כסף, ובערבים נסענו ל"סונה הוטלרה"(zona hotelera), האזור המתוייר, מועדונים, מסעדות. Coco bongo. שמענו עליו הרבה והומלץ לנו ביותר. אז הלכנו. נחמד מאוד- לטעמי לא שווה את הכסף. חביב! החוף יפה.
מקנקון לקחנו פיירי- שייט לאיסלה מוחרס!

                     
                                                                                    הערסלים

                     
                                                               הם בחצי השני של הים, איסלה מוחרס

                     
                                                                           הכנסת אורחים באיסלה

איסלה מוחרס - אי הנשים. כמה שאהבתי! הגענו ליום אחד ונורא אהבנו. המון שלווה, החוף מדהיייייייייים. הים הכי קסום שראיתי. אתם נכנסים עד אמצע הים הטורקיז ואתם עומדים! המים מגיעים עד לברך וזה פשוט וואו!! החוף יפהפה, פשוט חובה להיות שם. שהינו בהוסטל "פוקנה"- ההוסטל הכי מוכר ומאוכלס. הכנסת הפנים הארגנטינאית הייתה מכוערת. אבל- אין הרבה מה לעשות עם זה, אם אתה רוצה לישון במקום טוב וזול, תבלע צפרדעים. ההוסטל מציע סנוקר, יוגה, שיעורי ספרדית- חינם. האוכל מעולה! וזול! מאיסלה חזרנו לקנקון על מנת לקחת טיסה ישירות לקובה.

                     
                                                                                     קנקון

                     

בגדול, אם באמת הייתם שואלים אותי אז המקום הכי שווה במקסיקו זה  הקאריביים. אומנם אם ביליתם רק שם, אין לכם מושג מהי מקסיקו האמיתית, אבל החיים היפים הם במאת האחוזים בחלק הדרומי של מקסיקו...

תהנו!

                     
                                                                                     קנקון

                     
                                                                                     קוקו בונגו

                     
                                                                                     קוקו בונגו

שמות ההוסטלים(חשוב מאוד):
לצערי נזכרתי מאוחר מדי ללקט  כרטיסי ביקור של הוסטלים, אז ברשותי יותר מדי:

פוארטו אסקונדידו -  יש הוסטל ממש מול ה-may flowers. איני זוכרת את שם ההוסטל אבל הוא ברשות איטלקיה אחת, והרבה יותר זול משאר ההוסטלים באזור.

סן כריסטובל - הוסטל בבעלות לוסיה. שם ההוסטל הוא posada colonial בטרמינל רוב הפעמים מחכה ,סבסטיאן, בנה של לוסיה, בחור קטן וחמוד! יעזרו בהכל, ניתן להתמקח איתם על המחירים. אל לוסיה חזרנו שלוש פעמים ותמיד קיבלה אותנו בזועות פתוחות! מקסימה!

פלאיה דל כרמן - שם ישנו שלוש פעמים באותו הוסטל- גרין מאנקי. אחד הזולים העיר אם לא ה-! ניתן להתמקח על מחירי הלילה, במיוחד אם נשארים כמה לילות טובים.

קנקון - ממליצה מאוד לישון ב-סנטרו ולא בסונה הוטלרה. נורא יקר שם! חוץ מזה שמהסנטרו ניתן להגיע בכל שעות היממה עם אוטבוס זול ביותר לסונה הוטלרה, וזה עדיף. הוסטל זול עם קבלת אורחים חמה-  Avenida yaxchilan calle pina 25 cancun.

דרגו את הכתבה
ציון סופי: 4.6/5 מספר מדרגים: 8

תגובות