המסע לקורן איילנד שמי ניר מובדי ואני שמח לשתף אתכם בחוויה הארוכה שעברתי בדרך אל איי קורן בניקרגואה על מנת שתוכלו להזהר ולהתכונן למסע לשם... מקווה שלא תירדמו זה יהיה ארוך
אתחיל בזה שכולם המליצו על טיסה לקורן איילנד,   שעה וחצי ואתה כבר שם יושב על החוף הלבן עם פרישייק אננס ובננה וצופה על הים הכחול עמוק
סלטה וסוף הטיול סוף סוף ארגנטינה. מצחיק לראות את המעבר מבוליביה לארגנטינה. ממש אפשר לראות את המעבר מדרך עפר מגעיל לאספלט נורמלי. אספלט! ישר קונים כרטיס נסיעה לסלטה. 7 שעות נסיעה. ועוד באוטובוס אמיתי. אחרי הנסיעה הקודמת, זה כמו לעבור מחיפושית לג`יפ ב.מ.וו
איקה וקוסקו היי כולם. אחרי שבוע בקוסקו, כבר יש המון המון מה לכתוב.
טוב, אז אחרי נסיעה של 18 שעות מאיקה, בדרך ההכי מפחידה בפרו (האמת לא נורא), הגענו לקוסקו (הערת אחרי טיול: זה היה רק בשביל להרגיע את אמא שלי. זה כן נורא. דרך מפחידה. תקחו חברה טובה מאיקה לקוסקו).
לימה והואראז טוב, אחרי שבועיים מצויינים בבואנוס איירס, ואחרי שלא מצאתי מישהו שמתכוון לנסוע לפרו, טסתי לבד ללימה, בירת פרו. טיסה לא רעה. שוב קרה לי שהבטיחו לי יציאת חירום ושוב דפקו אותי. אבל כמו תמיד, אחרי הסברים לדיילת שאני לא יכול להכנס בשום מושב אחר
בואנוס איירס הגעתי לפני שבועיים ומשהו לבואנוס איירס. בבואנוס איירס הייתי חצי מוצ`ילר חצי עם המשפחה. עם המשפחה היה ממש טוב. כולם ממש פינקו אותי מכל הבחינות. גם בסוף אחותי ואמא שלי היו איתי אז בכלל היה לא רע.
טרק קניון קולקה נסענו בלילה לפני, מתחנה מרכזית ארקיפה , פרו לכיוון 3287m) Cabanaconde), משעה 2:00 בבוקר עד 6:00 לערך (15סול). הטיול היה מאורגן ולכן התשלום כלל את הנסיעה הזו (כמו גם מונית ספיישל שלקחה אותנו מההוסטל לתחנה המרכזית)
הסכנה השקטה בג'ונגלים של בוליביה אז לי קוראים גלעד אני בן 23 אחרי צבא ואחרי 10 חודשים מדהימים של טיול בדרום אמריקה...
תרשו לי להתחיל מהסוף - את הכתבה הזאת אני כותב בחדר אשפוז יום בבית החולים שיבא תל השומר לאחר שבוע של אשפוז יום בהם קיבלתי טיפול תרופתי באינפוזיה למחלת הלשמניה...
טרק הסלקנטאי - פרו נסענו במונית בחמש בבוקר, נסיעה של שעה וחצי עד לכפר Mollepata +2900. בכניסה לכפר רצו שנשלם 64 סול כניסה לשמורה אבל הצלחנו להוריד אותם ל28  סול כ"א. יצאנו לדרכנו ב-9, מכיוון הפלזה-דה-ארמס של קוסקו, פרו -  צפ’-מערבה בעליה מתונה לכיוון Cruz pata בגובה 3300+, שם יש "גזלן" שמוכרת קצת אינקה-קולה ושאר שטויות.
בוליביה - סלאר דה אויוני בשעה 11:00 יצאנו עם אלכס המדריך (24) חבורה של שישה ישראלים מהעיירה אויוני (Uyuni (+3656 צפונה לכיוון Colchani, שם יש שוק מזכרות עשויות מלח. משם המשכנו במישור המלח, צפ’-מע’ לכיוון מלון המלח המפורסם. הכניסה אליו לא עולה כסף, אבל קנינו בתור "דמי כניסה" משהו במזנון. במלון רואים במזדרון מיני פסלים עשויים מלח (אנשים, לאמה, שעון, כיסאות ושולחנות).
טרק הצ´וקקיראו טראק הצ’וקקיראו שבפרו הוא טראק מיוחד ומאתגר. בשונה מהטראקים למצ’ו פיצ’ו זהו טראק פחות מוכר ומפורסם וכאן טמון סוד הקסם. אפשר לצאת לטיול בצורה עצמאית אבל יש לקחת בחשבון שמדובר בטראק קשה, שכולל עליות וירידות שמגיעות להפרשי גובה של 1500מ’ ובהתחשב בעובדה שסוחבים את כל הציוד על הגב
אינפקטד בקוסטה ריקה שמעתי על ההופעה לגמרי במקרה מבחור ישראלי ששהה בהוסטל שלי בעיירת גלישה שנמצאת בצד הפסיפי של קוסטה ריקה, תוך כדי שהוא מנסה להסביר לחבורה של אמריקאים מי הם "אינפקטד משרום" ומה זה בכלל טראנס.
האי אוטילה מרחק שעה מהיבשה של הונדורס, אוטילה הוא אי קטן עם אישיות גדולה.
לב האי מתרכז סביב המפרץ המוגן, ערבוביה של בתים בצבעי פסטל, מזחים וכביש אחד שהומה ברכבי גולף וקטנועים. סגנון החיים הקריבי ואופן החיים האיטי מדבק
לעזוב את הקאריביים אז אחרי יומיים שהתרוצצתי לי מחוץ לאיסלה מוחרס התחלתי קצת להתמקם באי. דבר באמת ראשון וחשוב שעשיתי פה זה כביסה. אבל אמיתית. מכבסה! כזאת שגם אמורה לנקות את הבגדים המג’וייפים. אמנם לא מבוץ של טרקים אלא סתם מג’יפה של רחובות קובה. וברוך השם. ג’יפה לא חסר שם.
מקסיקו - צ´יצ´ן איצה אז מה זה צ’יצן איצ’ה ? אחד האתרים המפורסמים ביותר של המאיה. במיוחד מלפני 3 שנים.
מאיה ? אחת משלוש התרבויות המפורסמות של אמריקה הלטינית (אצטקים, אינקה ומאיה) ונחשבת המתקדמת ביותר מהן. לא מפתיע... מהאינקה יצאו הפאקינג בוליביאנים! אז התחרות לא באמת קשה מידי
מקסיקו - קנקון ואיסלה מוחרס בכל אופן עולים לטיסה הארוכה. ארוכה אלק. טיסה קצרה של בקושי שעה ונוחתים בקנקון. אפילו בוטנים בקושי הספקתי לאכול בטיסה הזאת. ok. וואו ! איזה פאקינג שוק ! הלם תרבותי. לטוב ולרע. לאן הגעתי גודאמט??
מקסיקו או ארה"ב ? אולי טעיתי בטיסה ? בכיוון ? אולי הטייס טעה ?  מה הולך פה
דרום אמריקה - הטיול והמחלות לסיפור שלי יש סוף טוב, אבל בקלות הוא יכל להיגמר ברע.
לא תיארתי לעצמי שכך ייגמר הטיול שלי לדרום אמריקה, הכל יכל להימנע אם רק הייתי נזהר יותר כמו שכולכם צריכים...
קובה - סיכום מדיני ניסיתי לחשוב על הגדרה טובה למדינה הזאת. שורה אחת מסכמת. בתכלס, שאלה טובה. אחת המדינות המעניינות שהייתי בהן עד היום. חגה אומר - מדינה מעוררת קנאה ושאט נפש כאחת. אני חשבתי על - שיווק מעולה למוצר פחות. בשורה התחתונה - מדינה מלאת ניגודים. הכי שנוייה במחלוקת
קובה - אולגין ההרכב של העם הקובנים בהחלט מיוחד. המון לבנים, שחורים, מולטים. סוגים שונים ומשונים. גם כל עיר מאופיינת בצורה שונה. לכל עיר מאפיינים אחרים. הוואנה - עיר ממש ממש מעורבת. ברקואה - המון שחורים. אולגין - עיר של בחורות יפיפיות. מהממות. סוף סוף מצאנו אותן !!! הגיע הזמן באמת
באראקואה - קובה הגענו לברקואה קיבלנו שוק. אמנם זה היה אחרי נסיעת לילה די ארוכה עם עצירה מתישהו בסנטיאגו דה קובה, שעליה החלטנו לדלג. ארוכה מאוד אפילו. אבל בכל זאת. לא ציפינו לראות את הסחלה שראינו. בגדול - מדובר בעזה. בתים מגעילים. רחובות מגעילים. הרוב - די מגעיל פה ! דווקא שמענו דברים די טובים על המקום. אפילו טובים מאד
טרק סובב אלפמיו בווארז שבפרו האלפמיו – נמצא ברכס הצפוני של הקורדילרה בלנקה בווארז שבפרו, והוא אחד ההרים המרכיבים את רכס הסנטה קרוז. ההר עצמו נקרא על שם כפר בעל אותו שם , כאשר משמעות שמו הינה נהר מלא בבוץ בתרגום חופשי. ההר נחשב ע"י צלמים ומטפסי הרים מקצועיים להר היפה בעולם